בַּיְיכָא

בַּיְיכָאm. (בוך; cmp. סְבָכָה, סְבַכְתָּא) net, head-dress. B. Bath. 146a ‘small presented, תרגמה רבא בייכא וסבכתא Ar. s. v. ייכא (ed. בייבא, Ms. M. ביוב׳, Ms. H. ביוכא, cmp. comment. כגון ב׳; v. Koh. Ar. Compl. s. v.) said R., This means e. g. a net or a cap.